למה אנחנו מכניסים את הנורות שלנו לבדיקות קשות של לחות וחום
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מוצרים אלקטרוניים. יש שם לחות גבוהה, שינויים קיצוניים בטמפרטורה, ולחות תמידית באוויר. אם הנורה לא עוצבה כראוי, האטמים שלה עלולים להישחק, המגעים שלה עלולים להחליד, והנורה תפסיק לעבוד.
אנחנו לא רוצים שזה יקרה למוצרים שלכם. לכן, אנחנו מעבירים כל שלב של ייצור לבדיקות של לחות וחום. בעצם, אנחנו מנסים “לשבור” את הנורות במעבדה, כדי שהן לא יישברו בבית הלקוח.
המאבק נגד הלחות
לחות וחשמל לא הולכים יחד. בנורות זולות, אדי המים חודרים לתוך המכל, ונשארים על האלקטרודות. זה גורם לחמצון. כשמדליקים את הנורה, המגעים המחומצנים מתחממים יותר מדי. זו סיבה לכישלון. כדי למנוע זאת, אנחנו מכניסים את הנורות לתנאי לחות וחום קיצוניים. בעצם, אנחנו מדמים שנים של שימוש בחדרי אמבטיה, בתוך מספר שבועות בלבד. אם האטמים עלולים להישחק, אנחנו רוצים שזה יקרה כאן, ולא מאוחר יותר.
בעיית ה“נשימה”
זה לא קשור רק למים. יש גם את המחזור התמידי של חימום וקירור. כשהזכוכית של הנורה מתחממת, היא מתרחבת. כשהיא קורה, היא מתכווצת. זה יוצר אפקט של “נשימה”, שעלול למשוך אוויר לח פנימה לתוך החוטים החשמליים. בזמן הבדיקות, אנחנו עוקבים קפדנית אחר עמידות הבידוד. אם הערך הזה יורד, אנחנו יודעים שהאטמים כבר לא עובדים.
זה עבודה קשה, אבל זה עדיף מאשר להתמודד עם תקלות בנורות בבית הלקוח.
הקושי
הבעיה היא שהבדיקות האלה לוקחות זמן. אנחנו לא יכולים פשוט לשלוח את הנורות מהייצור באותו יום. הנורות צריכות לעבור את הבדיקות האלה, כדי להוכיח שהן יכולות לעמוד בלחוץ. זה אומר שמחזור הייצור שלנו איטי יותר מזה של המתחרים. אבל זו הבחירה שאנחנו מוכנים לעשות. אפשר לקבל מוצר שנשלח מהר, או מוצר שיחזיק מעמד לאורך זמן. אנחנו בוחרים באפשרות השנייה.