למה אנחנו עוזבים שימוש באוויר חם לטובת קרינת אינפרא-אדום
אם אתם עדיין משתמשים באוויר חם לעיבוד של שבבים, אתם בעצם ממתינים בלי לעשות כלום.
חשבו על זה: אוויר חם פועל על ידי תהליך של העברת חום ממקום למקום. אתם מחממים את האוויר, ואז מקווים שהאוויר יחמם את החלק שאתם רוצים לעבד. זה איטי מאוד. יש גם עיכוב מעצבן, שבו אתם צריכים לחכות שהחום יגיע למקום הנכון.
קרינת אינפרא-אדום שונה. היא לא דורשת שימוש באוויר חם – היא שולחת גלי אלקטרומגנטיים ישירות אל החומר. זה מיידי ויעיל.
הזמן הוא הכל
בחדר נקי, הזמן הוא הדבר החשוב ביותר. כל שנייה שאתם מבזבזים בהמתנה שהחדר יהיה בטמפרטורה הנכונה, זה כסף שנעלם מהתקציב שלכם.
עם אוויר חם, החימום לוקח זמן רב. אבל עם קרינת אינפרא-אדום? אתם מגיעים לטמפרטורה הרצויה תוך שניות. אין צורך לחכות שהאוויר יחמם את החלק שאתם רוצים לעבד. זה אומר שהתהליכים שלכם יהיו מהירים יותר, והמכונות שלכם יכולות להיות קטנות יותר, מכיוון שאין צורך במאגרי אוויר חם גדולים.
הפרטים הטכניים
אנחנו לא פשוט שם נורות בתוך קופסה. אנחנו בונים את המארזים מפלדה איכותית, אבל הקסם נמצא בגאומטריה של המארזים. אנחנו בוחרים את החומרים כך שהם יחזירו את גלי האינפרא-אדום ישירות אל החלק שאנחנו רוצים לעבד.
כך החום נשאר במקום הנכון – על החלק עצמו – ולא נודד לחלקים האחרים של המכונה.
אבל יש בעיה: פיזיקה. פלדה ונורות קוורץ לא מתרחבות באותו קצב כשהן נהיות חמות. אם מחברים אותן חזק מדי, הנורות עלולות להישבר במהלך תהליך החימום המהיר. זו בעיה גדולה.
כדי למנוע זאת, אנחנו בונים מערכות שמאפשרות לחומרים להתרחב. כך הם לא נשברים.
החסרונות
קרינת אינפרא-אדום אינה “מטה קסמים”. יש לה גם חסרונות.
החסרון הגדול ביותר הוא “קו הראייה”. מכיוון שזו קרינה, אם חלק מהחלק שאנחנו רוצים לעבד נמצא במקום לא נראה, הוא לא מקבל שום אנרגיה. הוא נשאר קר, בעוד שהחלקים האחרים של החלק נשארים חמים.
כדי לפתור זאת, אי אפשר פשוט לשים נורה במקום הנכון. צריך להתחשב בזוויות. אנחנו בדרך כלל משתמשים במערכות עם מספר זוויות, כדי שהחום יגיע לכל פינה של החלק. זה דורש תכנון נוסף, אבל המהירות שמתקבלת שווה את זה.